אחד מעקרונות הלמידה בכל תחום שהוא, הוא עקרון החזרתיות, שאומר – עלינו לחזור על פעולה מסוימת מספיק פעמים, עד שהדבר מגיע לרמה הרצויה.

אצל תלמידים רבים יש התרעמות וחוסר סבלנות  לגבי החזרה הרבה של תרגילים, טכניקות ואלמנטים מתוך השירים שעליהם לבצע לעתים קרובות.
לעתים אנחנו שומעות או רואות תגובות אצל תלמידים, כמו:

•   זה משעמם 
•   טרחני
•   מבזבז לי זמן
•   הבנתי בפעם הראשונה, האם נגמרו למורה שלי הרעיונות…?
  
•    תלמידים לא מבינים מדוע ואיך חזרתיות משפיעה על תוצאות טובות יותר בביצוע

חלק מהבעיה בחזרתיות עצמה היא שהיא נעשית בדרך לא יעילה ולא נכונה. גם את זה עלינו ללמוד לעשות נכון.

בשיחה שלנו נתחיל עם המידע המחקרי והפדגוגי, ואז נעבור לדוגמאות בלמידת המוזיקה עצמה.

מחקרי מוח גילו שחזרתיות מחזקת קשרים עצביים. במוזיקה במיוחד, חזרתיות מפתחת ומשכללת את מה שנקרא Psychomotor skills   

הטמעת מידע דורשת חזרות רבות ושינון שיוצר קישורים עצביים. למידה נעשית בצורה של איסוף נתונים, נדבך על נדבך, או חיבור אסוציאטיבי בין פיסות מידע. התלמיד צריך זמן לעכל, לעבד, להטמיע מידע חדש ולאפשר מרווחי זמן בין למידה אחת למשניה. 

נוירו-פדגוגיה – היא חקר ההוראה והלמידה, שמתבסס על ממצאי חקר המוח. אותו חקר, מתמקד בתהליכים ההוראתיים של המורים, והלימודיים של התלמידים.

נצטט כאן מתוך מאמר בשם: “כיצד חקר המוח ישפר את ההוראה ותפקיד המורים בבית הספר?” ניתן את המקור בתיאור הפרק.

“למידה ותרגול מחזקים קשרים קיימים בין תאי עצב במוח ויוצרים קשרים חדשים.

כשמידע חוזר ונקלט במוח פעמים רבות הוא יוצר שינויים במעגלי העצבים במוח, ומאפשר ללמידה להתקבע בו. שינון של חומר לימוד חיוני לצורך חיזוק הידע שנקלט במוח, ולפיכך מהווה תנאי בסיסי להוראה יעילה. ממצא זה מכוון ליצירת שיטות הוראה המבוססות על חזרות של מידע חדש שמוגש לתלמידים (קרוי גם: ‘עקרון החזרתיות בהוראה’), וגם שינון. 

בניגוד לדעות בגנות השינון, שנשמעות בציבור ואפילו בקרב אנשי מקצוע ההוראה, חקר המוח מצביע בבירור על התועלת שבשינון לצורך הטמעת מידע לימודי.”

 

טעויות נפוצות בגישה לחזרתיות

 

תלמידים רבים טועים לחשוב שברגע שהצליחו לבצע משהו באימון העצמי או בשיעור – הם “הבינו” את זה, ומעתה והלאה זה שלהם (they own it), הם יודעים איך לבצע את זה.

זה לא קשור לגיל, אבל כן קשור לניסיון חיים והבנה איך הדברים עובדים בעולם. לפעמים בשיעורים אנחנו רואות הבעת פנים משועממת, גם אם היא חבויה מעט מתוך נימוס, שמשמעה – “שוב לחזור על זה? הרי כבר עשינו, הבנתי את העניין”.

אבל כמה כואב לגלות – שהצעד הבא איננו אפשרי כי עדיין לא הפנימו את הצעד הקודם כמו שהיה דרוש.

אם לא תהיה חזרה ושינון – הסיכוי הגדול הוא שההרגל הקודם הוא זה שישלוט ויוביל את הביצוע

במקום לדבר בהכללה, בואו ניקח כמה דוגמאות ישירות מעולם לימוד השירה

•   תלמיד לשירה שלמד טכניקה חדשה, הבין אותה ונטש אותה מבלי להתאמן; בשיעור הבא יש תמיד מבט פליאה וחוסר אמון – איך קרה לו דבר כזה…
•   תלמיד לביצוע מרגיש שהצליח להרגיש את רוח השיר, שהכל עבד לו כמו שרצה באותו השיעור או האימון ואז הוא נוטש את האימון על מה השיג, מתוך מחשבה שזה יישאר איתו גם בהמשך. בשיעור שאחריו הוא מגלה להפתעתו שכל (או כמעט כל) מה שהשיג בשיעור הקודם נעלם ונשאר רק כזיכרון רחוק ומטושטש.
•   מורה לפיתוח קול שלמדה את האנטומיה של הנשימה, של מבנה הקול, את הסיבות לתופעות קוליות שונות – שמעה את העובדות פעם אחת, אולי גם קראה אותן איפשהו – והמשיכה הלאה. כשמציעים עוד הרצאה, קורס, סדנה בתחום – היא נוטה לומר “את זה אני כבר יודעת”, אבל בהמשך השנה היא מגלה בפועל שכמעט הכל נשכח בינתיים כי לא היה שינון של המידע החדש.

 לא כל שינון וחזרתיות מועילים

יש משפט מאד מפורסם שמשתמשים בו הרבה כדי לעודד אנשים להתאמן הרבה ולהגיע למיומנות גבוהה:

practice makes perfect.

אבל הוא אינו מדויק…

תרגול של פעמים רבות על ביצוע מוטעה

מקבע את הטעות עד לרמה שכמעט אי אפשר לשנות ולתקן

אותה .

המשפט הנכון צריך להיות: perfect practice makes perfect.

 ולכן, בהמשך השיחה שלנו נתמקד

בדרכים שונות לתרגול נכון ומתאים לקידום והתקדמות בנגינה.

חלוקה לסגמנטים קצרים

חזרתיות על משפטים קצרים בשירים הדורשים שיפור, ההפרדה שלהם מהשיר עצמו והחזרה עליהם בצורות שונות : על ידי שימוש בתרגילים שונים המשרתים את אותה מטרה.

דוגמה: בשיר ‘לו יהי’ או בשיר ‘דמעות של מלאכים’ המשפט הראשון של השיר מתחיל מצליל גבוה יחסית ודורש התארגנות כדי לקלוע בול לצליל. ‘עוד יש מפרש לבן… או ‘דמעות של מלאכים… החזרתיות יכולה להתבצע לא בחזרה על המשפט שוב ושוב עם המילים אלא בדרכים שונות. בסגנון ‘כל הדרכים מובילות לרומא’

1. כיון לצליל/לתנועה מראש – ראייה של התנועה לפני הביצוע שלה
2. הזרמת האוויר על אחד מתרגילי ה SOVT  המונעים לחץ בתחילת המשפט 
3. שירה על תנועה אחת כמו /u/  או /i/  כדי להפיק בקלות צליל גבוה
4. להתחיל ב NG  ולפתוח לתנועה NG – a-ot shel ma’achim והנה חזרתיות שמתבצעת על ידי שימוש בתרגילים שונים מבלי לשעמם את התלמיד.

פירוק מקומות בעייתים בשיר לחלקים קצרים ועבודה חזרתית עליהם, לא מעייפים את התלמיד כמו לשיר את כל השיר/בית ופזמון פעם אחר פעם. 

דוגמה נוספת יכולה להתעורר כשעובדים על קטע מסובך מוזיקלית. במקרה כזה, עלינו לאתר תיבה או שתיים שמאתגרות את התלמיד בקטע מוזיקלי מבחינת הדיוק הצלילי, או הקצבי. לבודד אותן ולעבוד עליהן עד לפתרון הבעיה:

1. אם גובה הצלילים לא נוח – לעבוד על אותו המשפט בסולם נוח, לחזור עליו בצורה נכונה טכנית ואז לחזור בהדרגה לסולם המקורי, בכל פעם בחצי טון.
2. אם האתגר הוא קצבי – לעבוד על התיבות הבודדות האלה לאט יותר, רצוי עם מטרונום, ובהדרגה להעלות את המהירות, עד למהירות הרצויה בקטע.
3. באופן דומה, אם יש בעיית הגיה בגלל מהירות או שפה שאינה מוכרת מספיק – ניתן לבודד ולעבוד כמו על אתגר קצבי, לאט ולהתקדם בהדרגה 

כך יש להמשיך לעבוד על כל הקטעים המאתגרים יותר, ולא על הכל ברצף, מתחילה ועד הסוף. כמובן שבסופו של דבר יש לחבר את כל החלקים ליחידה אחת שלמה, אחרת הקטע יישאר מלא בקרעים שאינם נדבקים…

חשיבות המשוב, העצירה והתבוננות העצמית של תלמידים

כדי שלחזרה יהיה אפקט חיובי משמעותי, יש לתת משוב על הביצוע בדרך מסוימת. למשוב יש חשיבות עליונה ועל כן הוא צריך להיות בעיתוי נכון ובדיוק רב. כדי למנוע חזרתיות מיותרת או חזרתיות שיוצרת הרגלים לא טובים בשירה. לכן, צריך שתהיה הכוונה מדויקת איך להתאמן בין השיעורים כשהמורה לא נוכחת באימון הביתי.

לכן חשוב שתהיה מעורבות והבנה של המבצע בתהליך הביצוע ועל המורה להנחות לחשיבה עצמאית של התלמידים, על ידי שאילת שאלות התבוננות עצמית.

בין חזרה של תרגיל או משפט בשיר או השיר כולו לבין חזרה נוספת, כדאי לשאול את עצמכם/ את התלמידים שלכם מה עבד ומה לא: 

• האם האוויר הספיק לי עד סוף המשפט?
• האם הייתי מדויקת?
• האם שרתי בעוצמה הרצויה או המתוכננת?
• איזו רמה של מאמץ נדרשה ממני ודירוגה בין 0-10
• מה הייתי רוצה לשפר באופן השירה או באופן ההגשה של השיר
• באיזה כלי עליי להשתמש?

משוב על הצלחה: כשתלמיד מצליח לבצע משהו נכון, לאחר ניסיונות רבים בהם לא הצליח, על המורה לעצור ולשאול את התלמיד – מה קרה כאן, מה הוא הרגיש, כמו מה זה נשמע לו וכו’ – כדי שיהיה מסוגל לחזור על כך שוב. חשוב לחזור מיד על דרך הביצוע הטובה שקרתה זה הרגע, כדי להטמיע אותה ולהיות מסוגל לחזור עליה.

בכל תקופה בחיים אנחנו מפרשים את המידע שלמדנו באופן מעט שונה, לפי רמת ההתפתחות בה אנו נמצאים בחיינו.

לכן, המידע יכול להתפרש ולהיות מובן בכל תקופה כזו בדרך אחרת, והנה עוד סיבה חשובה מאד לחזרה על דברים שלמדנו בעבר, ואולי נדמה לנו שאנו יודעים אותם היטב.

 לסיכום

יש דרכים רבות לגוון את התרגול כדי לגרום לחזרות הרבות להיות מעניינות, ונשמח ללמד אותן בהמשך, אולי בסדנה שניתן.

יחד עם זאת, אם המטרה היא להיות מצוינים במה שעושים – חשוב לזכור שאימון לא חייב תמיד להיות מבדר ומהנה, אלא לשמש להגשמת מטרה גבוהה יותר, שהיא ביצוע מעולה.

*מצורף קישור למאמר המוזכר בשיחה: “כיצד חקר המוח

שפר את ההוראה ותפקיד המורים בבית הספר?“

לשיחת הקוראות בקול בנושא החזרתיות

לחצו כאן