אחד המשפטים שחוזר על עצמו כמו פזמון קליט בסטודיו לשירה שלי, נאמר על ידי תלמידים ותיקים וחדשים כאחד והוא נשמע ככה: ‘לא הספקתי להתאמן במשך השבוע’. אני מקשיבה למשפט המוכר הזה ושואלת את עצמי, איך זה שאנשים שלומדים ואוהבים לשיר ויודעים שהאימון הוא המפתח להתקדמות שלהם, לא מתאמנים?

אז בואו נסתכל לשד הזה – האימון ,בעיניים ונבדוק בשביל מה בכלל צריך להתאמן? האם כל אחד צריך להתאמן? ואם אכן אימון זה מפתח להתקדמות, מה הן הסיבות הגלויות והחבויות שעומדות מאחורי העובדה שאנשים נמנעים מהאימון?

רקדנית בלט לא חולמת לעלות לבמה ולבצע ריקוד מורכב מבלי שיש מאחוריה שנים של אימון מפרך. שחקן כדורגל לא יעלה למגרש מבלי שעות של פיתוח גוף וכושר. שחקן תיאטרון לא יעז להופיע בתפקיד מבלי ללמוד בעל פה טקסטים ארוכים. הרשימה ארוכה ואתם כבר מבינים את הנקודה.

מה זה בעצם אימון?

אימון הוא פעילות שמטרתה לפתח יכולות וכישורים פיזיים,טכניים, מנטליים לאדם שמתאמן. אורך האימון ותכיפותו תלוי במטרה שהוא משרת והכישור שהוא מפתח. אין אדם שלא התאמן או יתאמן באיזשהו שלב בחיים שלו על משהו.

ב 25 שנים שאני מלמדת נתקלתי במקרים רבים, בהם תלמידים מגיעים לשעורים שלהם לא מוכנים. היו גם כאלו שלאחר תקופה ארוכה, כל שעור הרגיש כמו שמתחילים מנקודת האפס. גילוי נאות, גם אני עברתי תקופות כאלו בתחילת דרכי כזמרת אופרה, שלא התאמנתי, שלא שרתי למרות שהשירה הייתה הדבר הכי מרכזי וחשוב לי בחיים. לאחר שהבנתי שהעדר האימון בחיי קשור גם לחוסר בטחון וספקות לגבי המקצוע, ישבתי עם עצמי, קבעתי לעצמי מטרות וסימנתי לי זמנים ביומן המיועדים לאימון. לא לקח הרבה זמן וראיתי איך הביצועים שלי השתפרו ובעקבותיהם הגיעו הצעות עבודה רבות, כסולנית אופרה.

מתוך התעניינות בחייהם של תלמידיי וניסיון להבין איך לבנות תכנית לימוד שתתאים בכל שלב שהם נמצאים ותמשוך אותם להתאמן יותר, הפשלתי שרוולים ונכנסתי למחקר הפרטי שלי במטרה לזהות מדוע אנשים שאוהבים לשיר לא מתאמנים ולהציע פתרונות מזווית ראייה חדשה.

 10 הסיבות המוכרות – מדוע אנשים לא מתאמנים:

1. לא מוצאים זמן ביום העמוס ובין כל המטלות גם להתאמן
2. אומרים ששכחו להתאמן
3 אין להם מרחב פרטי לשיר בו בבית
4. לא יודעים על מה הם צריכים להתאמן
5. האימון מופיע להם בחיים כמו ספורט שגם אותו הם לא אוהבים
6. לא מאמינים באימון כי שירה צריכה לבוא באופן טבעי
7. ‘אני לא אוהבת את איך שהקול שלי נשמע בתרגילים’ ולכן אני לא מתאמנת בבית.
8 אם יש אנשים ששרים בלי אימון, אז למה אני צריכה להתאמן?
9. אני שרה רק כתחביב ואין לי כוונה להתמקצע בשירה, אז מה הטעם להשקיע באימון?
10. לא רואים את הקשר בין האימון ובין השירים שהם רוצים לשיר

“כל הקיץ התאמנו פרחים לפרוח בתוך האדמה סבלנית וצברו כח”

מילים: יהודה עמיחי

כדי למצוא פתרונות, היה לי ברור שצריך לחדור עוד שכבה פנימה ולגלות את הסיבות האמיתיות שבעטיין התלמידים לא מתאמנים. ידעתי שאמצא גם את עצמי בתוך כל אלו. שאלמד משהו על אורחות חייהם של תלמידיי, שיבהיר לי עם מה הם מתמודדים ואיך האתגרים בתחומי חיים אחרים משפיעים עליהם ומקשים עליהם להתאמן. וכל זה כדי למצוא דרכים יצירתיות, איך לעזור לתלמידים להתיידד עם האימון ולהפוך אותו לשגרה מהנה.

נכנסתי לעומק הדברים כדי לבדוק מה יכולות להיות הסיבות שאנשים שבאמת אוהבים לשיר, באים בקביעות לשעורי פיתוח קול שלהם, משקיעים משאבים של זמן, כסף ואנרגיה בשעורים, לא מתאמנים ובשל כך, מעכבים את תהליך ההתפתחות וההתקדמות שלהם.
הנה אני פותחת כאן את פרי ההתבוננות שלי בתשובות ובמילים שלא נאמרו על ידי התלמידים אבל התבהרו מתוך ההבנה שלי של תהליך הלמידה, חקירת האימון עצמו ושאלות עומק.ליד כל סיבה הוספתי הצעה לפתרון שתקל על כל מי שמתקשה להתמיד באימון..

הסיבות הנסתרות והצעות לפתרונות

לאלו שלא מוצאים זמן בלו”ז שלהם להתאמן

כולנו עסוקים מעל הראש. לוקחים על עצמנו משימות ולא תמיד יודעים איך לנהל את הזמן לטובתנו. זאת סיבה אובייקטיבית ברובה ואני מציעה להתבונן בה ולבדוק האם באמת אין לי זמן להתאמן או האם האימון מופיע לי כמשהו שלא בא לי לעשות ונדחק אצלי לסוף רשימת המשימות היומית שלי?
אני מאמינה שאם חשוב לכם להתקדם ולשיר טוב יותר, להרגיש שעברתם משוכה ואתם מצליחים לבצע שירים מורכבים יותר, שהמנעד שלכם התרחב ופתח לכם אפשרויות לשיר שירים שעד כה היו לכם בלתי אפשריים לביצוע, אתם תמצאו את זמן.
הצעה לפתרון: תתחילו מ 5 דקות 1-2 פעמים ביום. תעשו תרגילי נשימה ואח”כ תרגילים שלא דורשים מאמץ גדול. תבקשו מהמורים שלכם שיקליטו לכם 5 דקות של תרגילים או שתבחרו מכל התרגילים שאתם אוהבים, כאלו שכייף לכם לתרגל בבית ותתחילו איתם. תפנו חצי שעה בשבוע להקשיב ל 10 שירים ביוטיוב ( 3 דקות לכל שיר). עם הזמן, תוסיפו עוד כמה דקות ותראו שפתאום כייף לכם. אל תתחילו עם שעה ביום. זה יותר מידי ארוך ואחרי זמן מסוים תזנחו את זה לגמרי. תכניסו הרגל טוב לחיים שלכם והגוף שלכם יודה לכם. זכרו ,זמרים לא מתאמנים שעות על גבי שעות כמו נגנים. קול האדם יכול להתעייף מאד לפחות בתחילת הדרך. פיתוח סטאמינה – כושר קולי, דורש זמן וסבלנות.

לאלו שאמרו ששכחו להתאמן

– אף אחד לא ממש שוכח להתאמן! אבל זה יכול לקרות. כשאני ‘שוכחת’ להתאמן ולא שמה לי את זה בראש רשימת המשימות היומית או השבועית שלי, זה נדחק ונפלט. אחת הסיבות הנסתרות לשכחה הזאת זה שוב פחד להתמודד עם השדים שהאימון מעורר או חוסר עניין אמיתי בשירה. אנחנו לא שוכחים משימות שמקדמות אותנו ולכן חשוב להבין את חשיבות האימון ולמצוא בו הנאה.
הצעה לפתרון: הכניסו זמן בלו”ז שלכם לאימון ותנו לו קדימות. תעשו לעצמכם תזכורות ביומנים, או כתבו על פתק ושימו על המקרר :’התאמנתי היום?’ האימון הוא זה שיקדם אתכם לעבר המטרה שלכם. תתחילו בקטן. 5 דקות ביום. ברגע שתכנסו לזה, תרצו להמשיך.

אין לי מרחב פרטי להתאמן בו

זה מוכר וזה אמיתי. יש אנשים שאין להם תנאים בבית לשיר. או שהפסנתר שבו הם נעזרים ממוקם בסלון או בחדר שעוברים בו בני הבית או אורחים. או שסמיכות החדרים והקירות הדקים לא מאפשרים להתאמן בפרטיות. להם אני מציעה לשיר בחוץ עד כמה שניתן. או לתכנן עם בני הבית זמנים שהם יוצאים והבית פנוי לאימון קולי.
הצעה לפתרון: אם יש לכם מכונית, הכנסו אליה, ותתאמנו על תרגילים שאפשר לתרגל בישיבה. אם יש חצר או מקום ציבורי בטוח לידכם או אפילו חוף הים, צאו ותתאמנו. גם אם יקרה שמישהו ישמע אתכם, הם יודו לכם על זה. עשו הסכם עם בני המשפחה, שותפים, אחים/ות שזה הזמן שלכם ואתם מבקשים שיכבדו אותו. תבקשו שיגידו לכם מתי הם מתכננים לצאת מהבית ונצלו את הזמן לאימון שלכם. יש כל מיני עזרים שמשתיקים קול. אני פחות אוהבת אותם כי הם ‘סותמים’ את הפה וקשה מאד להינות משירה כשיש על הפה סוג של מחסום. אם יש לכם ממ”ד בבית. זה מקום די אטום ואפשר להתאמן בלי שישמעו אתכם חזק.

לא יודעים על מה הם צריכים להתאמן

 הסיבה הנסתרת יכולה להיות קשורה גם לעובדה שאנשים שלא מאמינים ביכולתם לשיר, חוששים להשמיע את קולם מחוץ למסגרת השיעור. בהעדר הדמות האחראית (אני או כל מורה לפיתוח קול), שמקשיבה להם, מתקנת, מעודדת, מתווכת, הם חשופים לקול שלהם ללא ליווי של כלי, חשוף ופגיע. בשיעור עצמו, גם הכלי שמלווה אותם וגם הנוכחות שלי בתור מורה, מגנה עליהם מהסאונד שלהם. בבית זה לא קורה וזה מפחיד. להישאר ללא הכוונה צמודה, יכול לעורר פחד מטעויות שיזיקו לקול שלהם.
אנשים שלא לא יודעים על מה ולמה צריך להתאמן לפעמים שייכים לסוג של תלמידים שרואים את השעור כחוויה נקודתית שאין לה המשך מחוץ לזמן השעור. אין להם צורך או רצון להקליט את השיעור או לחזור עליו כי אין להם עניין לשחזר את החוויה בבית. זה זה נגמר. כאשר הרגע הזה חלף, הם כבר במקום אנרגטי אחר וחווים קושי לשחזר את אותה אנרגיה או לבנות אותה כשהם לבד עם הקול שלהם.

הצעה לפתרון: הקליטו את השעורים או לפחות חלק מהם. המשיכו את החוויה שיצרתם בשיעור גם בבית, על ידי זה שתקשיבו לפחות 1-2 נוספים להקלטה של השיעור. דמיינו שאתם שרים למישהו שאתם אוהבים. צלמו את עצמכם בשיעור ותצפו בעצמכם שרים. גם תלמדו דברים חדשים על עצמכם בדיוק כמו שמייקל ג’ורדאן הכדורסלן המוכר שידוע בתור מישהו שצפה בכל המשחקים שלו כדי להשתפר. מומלץ להקליט את השעורים או את החלקים שבהם מופיעים תרגילים ברצף ולעבוד איתם בבית. להקשיב לדיבורים ולהסברים על התרגילים כי הם חשובים לא פחות מהתרגילים עצמם. אפשר גם לבקש מהמורה 10 דקות הקלטה של תרגילים ברצף שאתם מכירים וכך תוכלו להתאמן איתם בכל יום או 5 פעמים בשבוע.

לאלו שהאימון מופיע כמו מטלה כבדה

כמו ספורט שאין כוח לקום ולעשות, כדאי לברר לעצמכם מה המטרה של לימודי פיתוח קול. אם רק לשיר שירים זה מה שמדליק אתכם ואתם מרוצים מהרמה שבה אתם שרים, אז ניחא. אבל אם אתם מרגישים תקועים באותה רמה ועדיין מתמודדים אם אותם קשיים ומגבלות שאיתם התחלתם ללמוד, אני ממליצה להתבונן על אותו צורך שיש לכם להתקדם מבלי לעשות מאמץ.
הצעה לפתרון: תמציאו לעצמכם את כללי המשחק שלכם. אף אחד לא מכריח אתכם להתאמץ אבל חישבו על המטרה הרחבה ואת ההרגשה המעוררת שמגיעה לאחר אימון מוצלח. דמיינו איך האימון יתרום וישפר את הטכניקה הקולית שלכם. אפילו ישפיע על הבריאות הפיזית והנפשית שלכם לאורך זמן. בדיוק כמו ספורט, לפעמים לא רואים את התוצאה באימון הראשון וגם לא אחרי שבועיים אבל עם הזמן, רואים תוצאות. מרגישים סיפוק רב, ומפתחים יחסים בריאים עם כל אימון. ובנוסף, יש מה ללמוד גם מאי הצלחה. אם ניסתם לשיר או הופעתם ולא הייתם מרוצים מהתוצאה, ייתכן שזה לעצמו ידרבן אתכם להשקיע ולהתאמן כדי להגיע לתוצאות מספקות יותר בהמשך.

לאלו שלא מאמינים באימון וחושבים שזה צריך להגיע באופן טבעי

. נכון שיש אנשים שהכל בא להם בקלות. קמים בבוקר והקול שלהם נמצא בדיוק במקום שהם רוצים. לא נעים להגיד אבל אני אחת כזאת אבל בתחילת דרכי כזמרת, זה ממש לא בא לי בקלות. זאת תוצאה של משמעת עצמית חזקה שעזרה לי להתאמן במשך הרבה שנים עד שהגעתי למקום שהשרירים עובדים בצורה אוטומטית ומוכנים לכל. אני לא מאמינה שנולדים עם כישורים כאלו. אולי עם כשרון ותנאים פוטנציאלים טובים אבל כדי לשיר טוב גם ביום רע, כדאי לסגל טכניקה אמינה ויציבה שתשרת אותנו בכל מצב.
הצעה לפתרון: האם כל דבר בחיים שלכם מגיע אליכם באופן טבעי ובלי שתשקיעו בו איזשהו מאמץ? האם ארוחת הצהריים מתבשלת מעצמה? האם הבגדים מסתדרים בארון לבד או נכנסים למכונת הכביסה, תולים את עצמם על החבל ומתקפלים מעצמם? כמובן שלא. אין ‘טבעי’ באמת בעולם. בכל צעד, משימה, נשימה שאנחנו עושים, אנחנו משקיעים אנרגיה, מחשבה, מאמץ, תכנון. גם אם השירה באה לכם טבעי וקיבלתם מתנה אלוהית מהיקום, כדי למנף אותה, לשפר וללטש אותה, וכדי שהיא תהיה זמינה לכם בכל מצב, תצטרכו להשקיע בה משהו מעצמכם. ואותו משהו יהיה כרוך באימון ובהתמדה. אחת הסיבות הסמויות יכולות דווקא הפחד שאם אשקיע בקול ובשירה שלי ואכשל, זאת תהיה אכזבה גדולה. אז עדיף להשאיר את זה טבעי וגולמי ומקסימום לא אצליח.

אני לא אוהבת את איך שהקול שלי נשמע כשאני מתאמנת

הסיבה שחבויה מאחורי האמירה –היא הפחד להיות עם הקול שלי כשהוא במצב הכי חשוף שלו. שירים בנויים ממנגינות, מילים, הרמוניה וכל אחד מהמרכיבים האלו הוא משענת לקול, והזדמנות לביטוי רגשי. אם חלק מהאימון, בנוי על רצף של צלילים/תנועות/עיצורים ללא מבנה הרמוני, ללא טקסט או קשר לשיר כלשהו, הזמר/התלמיד שומע את הקול שלו כפי שהוא מופיע נטו בלי אותה משענת. בלי כיסויים, בלי הקשר מוזיקלי, רגשי וטקסטואלי. השיר מהווה סוג של חוצץ בינו ובין הקול שלו ובהעדרו, הוא מרגיש תלוש.
הצעה לפתרון: אפשר לעבוד על תרגילים מבוססי שירים. שרים משפטים מהשיר על תנועה אחת או על חילופי תנועות. אפשר לעבור כך על כל השיר ובמיוחד על מקומות מאתגרים בשיר בשימוש בתרגילי SOVT בעזרת קשית או על ליפ טריל וכו,. התרגילים בהחלט יכולים להיות עם הקשר לשיר עצמו ומתוכו.

אם יש אנשים ששרים בלי אימון, אז למה אני צריכה להתאמן

יש זמרים שהצליחו ועשו קריירה גדולה ואין להם קול מאומן שלא לדבר על כאלו שאיכות הקול שלהם נמוכה ומדגימה נזקים לקול כמו יבלות ובצקות. דוגמא טובה לכך הוא הזמר לאונרד כהן שהצליח מאד ולא בזכות יכולותיו הקוליות אלא כשרונו האדיר בכתיבת טקסטים והיכולת שלו להעביר מסר בצורה מאד ישירה ורגישה. דומה לו, הזמר בוב דילן שהקול שלו לא בין הטובים שהכרתי אבל היכולת שלו להעביר מסר, להלחין מלודיות יפות ולתקשר עם הקהל, קנתה לו שם ומקום של כבוד בתעשיית המוזיקה. יש זמרי רוק ששרים בעוצמה אדירה, שואגים, חורקים בקולם ונראה שהם מחזיקים מעמד שנים רבות. מעטים הם הזמרים שיש להם מיתרי ברזל ומסוגלים כך לשיר מבלי להזיק לקולם. ויש ביניהם גם זמרים שלמדו איך לבצע אפקטים קוליים בצורה בריאה שלא גורמת להם לנזקים. זה אמנם נשמע כמו חריקה בקול אבל היא יושבת יפה מאד על תמיכה ועל אימון שרירי מנגנון הקול.
הצעה לפתרון: בחנו מחדש את אותם זמרים שאתם מחשיבים כמצליחים למרות שהקול שלהם לא מאומן במיוחד. מה מאפיין אותם? האם גם לכם יש משהו כזה להציע לעולם? זמרים ששרים בעוצמה גדולה כמו ארית’ה פרנקלין ששרה כאילו שהמיתרים שלה עשויים מחומר אמיד במיוחד. האם גם לכם יש סוג כזה של מיתרים או שאם אתם תשירו מידי ערב בצורה כזאת, תיצרדו ואולי תזיקו קשות לקול שלכם?

אני שרה רק כתחביב אז למה לי להתאמן?

זה נכון שיש הבדל גדול בין זמרים חובבים לזמרים שעושים קריירה מהשירה שלהם. אני בעד צניעות ומודעות עצמית ובאותה נשימה מאמינה שצניעות יכולה להקטין ולצמצם את עצמנו ולהגביל את החלומות והמוטיבציה שלנו.כמו שיש אנשים שאוהבים לבשל ולאפות מבלי שאיפות להיות שפים או בעלי קונדיטוריה מצליחה. ולכן רמת הציפיות מהם לא תהיה כמו משפים מקצועיים. מי אמר שצריך להיות זמר מקצועי כדי להנות משירה טובה ומביצועים קולים ומוזיקליים מרשימים? גם אם לא בחרתם בשירה כמקצוע, עדיין יש קשת רחבה של אפשרויות שתוכלו לעשות כשהקול שלכם יגיע לרמת ביצוע טובה. כדי להגיע לביצועים יפים ויציבים לאורך זמן, נדרש אימון.
הצעה לפתרון: נסו לדמיין את עצמכם שרים באירוע משפחתי, במסיבת יומולדת, בטקס זיכרון. האם לא כדאי בשביל החוויה המספקת הזאת להתאמן? ללמוד מילים בעל פה, להרחיב את המנעד, לשפר את הסאונד ולהביא את הקול שלכם לרמה הכי טובה שאפשר? גם אם לא הכרזת על עצמך כזמרת, מותר לך לשיר, להופיע ואפילו לקבל תמורה עבור השירה שלך.

לא רואים את הקשר בין האימון ובין השירים שהם רוצים לשיר

זו בהחלט יכולה להיות סיבה שמסבירה למה אנשים לא מתאמנים. אימון יכול להיות קשור בצורה ישירה או עקיפה לפיתוח הקול ולפיתוח מיומנויות אחרות הקשורות להגשת שיר ולהופעה מול קהל. לפעמים מרב אימון לא רואים את ‘היער’. אם האימון מבוסס על טכניקה בלבד, זה יכול להיות תלוש וחסר טעם. מאחורי כל תרגיל פיתוח קול יש הסבר הגיוני שמתאים את התרגיל למטרה שהוא נוצר.
הצעה לפתרון: שאלו את המורה שלכם מה הקשר בין האימון שאתם עושים לשירים שאתם רוצים לשיר. בקשו להבין מה כל תרגיל משרת ואיך זה מתבטא בשירים. חלקו את האימון שלכם לכמה חלקים. חלק טכני, תרגילי קול, תרגילי יציבה ונשימה וחלק מוזיקלי הכולל עבודה על שירים, לימוד מילים בעל פה. אם אתם זמרים מתקדמים יותר תבנו את התרגילים שלכם על השירים עצמם. יש אינספור תרגילים שאפשר להמציא שיחברו אתכם לשירים ולמשימות הקוליות שאתם רוצים לבצע.

לסיכום: לפעמים הדרך הכי טובה לחפש סיבות למה לא לעשות משהו, זה לעשות אותו ולבדוק איך מרגישים אחר כך. ככל שתתמידו יותר באימון שלכם, תיצרו משחקים עם עצמכם שעוזרים לכם להתמיד, יש סיכוי רב שאפילו תתאהבו באימון ותהפכו אותו לידיד נאמן לחיים.

 כאן תוכלו לצפות בשיחת הקוראות בקול של תמי קצין ושלי בנושא האימון בפיתוח קול

לסדרת המפגשים שיפתחו לך את הקול עם רותי חלבני