לפני כחודשיים סיימתי את שלושת השלבים בתכנית של ג’ני לובטרי סומטיק וויס וורק. למי שלא מכיר אותה, מציעה לעקוב אחר הוובינארים שלה. ג’ני מורה לפיתוח קול מעולה ובעלת ניסיון של עשרות שנים בהוראת הקול. זה לא מסע פרסום לקורסים שלה אבל רוצה לשתף אתכם במשהו חשוב שנשאר איתי.
לא פעם מצאתי את עצמי בתחילת דרכי כמורה וכזמרת, מכנה אדם ונותנת לו כותרת ‘זמר לא טוב’ או ‘זייפן’ או ‘היא זמרת אנמית’ ועוד כמה אמרות ‘שפר’ כאלו שאני לא גאה בהן. באנגלית קוראים לזה To label people.
הדרך שג’ני לובטרי מציעה זה לבחור הערות שמתייחסות למנגנון הקולי ולא לאלו שקשורות לאישיות של הזמרים/תלמידים.
זאת אומרת שבמקום להגיד ‘את שרה לא מדויק’ אתה צועק ולא שר’, ‘את לא מעבירה את הטקסט של השיר’, כדאי למצוא ניסוחים שמתייחסים לקול או לביצוע עצמו כאילו הם ישות אחרת. בהתייחסות הזאת היא רומזה לכך שאנחנו זה לא הקול שלנו. הוא קשור ומופק מתוכנו אבל הוא לא אנחנו.
כמעט כל בעיה קולית נגרמת כתוצאה מחוסר איזון במערכת הקול
אותו חוסר איזון יכול לנבוע מבעיה פיזיולוגית או מנטלית הקשורה במערכת הקול עצמה או בתאום שבינה ובין הנשימה ושרירי התמיכה. ויסות אוויר לא יעיל, מהווה מקור של בעיות כמו שירה צעקנית, זיופים, קול חלש מידיי או אוורירי מידיי.
זה אומר שמה שלא עובד נכון קשור לחלק הפיזיולוגי או להיבט הרגשי של השירה ולא לאישיות של האדם.
זה נכון שלאישיות /אופי של האדם יש קשר להפקה הקולית. טמפרמנט כזה או אחר צובע את השירה והגשת שירים. אבל בהתייחסות שלנו צריכה להיות הבחנה בין מצבים קולים שקשורים למנגנונים שאחראים על הפקת הקול לבין אלו שקשורים לאופיו של האדם ששר.
אז ת’כלס מה זה אומר ואיך אפשר להשתמש ביידע הזה לטובתנו.
בתור זמרים – אל תרדו על עצמכם כשאתם שרים צלילים לא נכונים. זה לא הופך אתכם לאנשים לא טובים, ללא מוצלחים או ללא מוזיקליים. לא מיד צריך לפרוש מהמקצוע או מהתחביב. זיופים קורים בדרך כלל כתוצאה מחוסר תאום שרירי במנגנון הקולי ופחות מהגורם השמיעתי. הפתרון לזה הוא ייעול הטכניקה הקולית ומציאת איזון שרירי על ידי תרגול המיועד לכך.
אם הקול שלכם ‘נשבר’ במעברים בין רגיסטר חזה לרגיסטר ראש – זה לא סרט תורכי.
זאת הדרך של המנגנון הקולי והנשימתי להגיד לכם, אנחנו צריכים עוד תרגול ותאום ביננו.
אם הקשבתם לזמרים באחת מתוכניות הריאליטי וזה צרם לכם באוזניים בכל פעם שהם שרו חזק ברגיסטר גבוה (על הנמוך אף אחד לא מתלונן נכון?) אז זה לא אומר שהם המוניים, חסרי תרבות או כאלו שלא הייתם רוצים לפגוש בארוחת ערב.
וכך עם פרוס העונה החדשה, אני מאחלת לנו שנהיה יותר סובלניים אחד כלפי השני. שנקשיב עם הלב ודרכו, שנבחין בין מעידות זמניות לבין משהו שלא עובד וצריך תשומת לב מקצועית. שנתיידד עם הקול שלנו גם שיש לו אג’נדות משלו.
שנדע לחגוג את ההצלחות שלנו, שנפנה מקום בתוכנו לחקור את מה שלא כל כך הצליח ונשאף ללמוד יותר לקראת הפעם הבאה.
לתאום מפגש קולי אישי הכנסו כאן:
0 תגובות