זמרים רבים מדווחים בשיעורים על הפער העצום בין ההרגשה הפנימית שלהם בזמן ההופעה לבין איך שהם נשמעו לעצמם בהקלטה שלה.
למשל:

• איך יכול להיות שהרגשתי עם הקול וההופעה מצוין אבל בהקלטות שלאחר מכן הזדעזעתי מהזיופים שלי?
• איך זה שהרגשתי טוב קולית בזמן מבחן הקול שלי, ואז קיבלתי משוב כה ביקורתי?
• למרות שלא הייתי מרוכזת בהופעה שלי והרגשתי קצת מעופפת, קיבלתי מחמאות טובות, וזה לא מסתדר לי עם המציאות הפנימית שחוויתי

רצינו לבדוק את הסיבות לכך, ואז לראות איך ניתן לעזור לתלמידים להתמודד עם הקושי בחוויה הזו.

כמה הבהרות לפני שנצלול לנושא

בשיחה זאת לא דיברנו על הסיבות הנעוצות באקוסטיקה ובפיזיקה של הקול. בנוסף, שדיברנו על הופעה התכוונו לכל מצב שבו אנחנו שרים והקול שלנו מוקלט.

  נחלק את הסיבות לטכניות, כלומר – סיבות הקשורות לטכניקה הקולית, לתנאי האקוסטיקה במקום ההופעה ולטכנולוגיה שעלינו להתמודד איתה בשירה מוגברת.

1. הנושא השני אליו נתייחס הוא הרגשי, והוא קשור לתפיסה העצמית של הקול, של להיות זמרים.
2. לבסוף ניתן כמה הצעות ופתרונות, ואנו מקוות שיעזרו לכם להתמודד עם האתגרים האלה

 האם הדוגמאות והמצבים שהעלנו כאן מוכרים לכם?

נתחיל בסיבות טכניות

פער בשמיעה פנימית לעומת חיצונית

תנאי הופעה שונים מתנאי החדר בו מתאמנים, ובאופן כללי – כל חדר וחלל שונה מהאחרים.

לכן לעתים זמרים שומעים את עצמם היטב, ולעתים מתקשים בכך, עד למצב שאינם יודעים מה איכות הצלילים שהם מוציאים לחלל.

הסיבות, בנוסף לחלל עצמו, קשורות גם להגברה האלקטרונית

• האם היא נכונה וטובה לחדר, לזמר עצמו?
• האם יש מוניטורים? האם הם עובדים היטב?
• האם הכלים האחרים מנגנים ברמת ווליום שמאפשרת לזמר לשמוע את עצמו, או שהתופים, למשל, מכסים על הקול הזמר והוא נאלץ לצעוק מעבר ליכולתו כדי להישמע?

הבעיות שזה יכול ליצור

• זה עלול לגרום לזיופים, לעתים קשים למדי, וכן ללחץ קולי גדול מדי
• גורם לשימוש לא מתאים בדינמיקה, שאינו מתאים לאופן בו הזמר התאמן קודם
• בגלל ההתעסקות הבלתי פוסקת עם הסאונד והניסיון לשמוע את עצמם, הם עלולים לאבד ריכוז בטקסט ובהגשה עצמה, והביצוע יוצא פחות טוב מזה שהתאמנו עליו

 ירידה ביכולת השליטה הטכנית-קולית בגלל התרגשות יתרה

זמרים רבים מדווחים בתסכול רב שגילו בזמן הופעה/אודישן/מבחן שהשירה שלהם לא נשמעת כמו שעבדו עליה לאורך זמן ושיש עכשיו ירידה משמעותית ביכולת שלהם.

הסיבה היא, כאמור, התרגשות יתרה שגורמת לתופעות נפשיות ופיזיולוגיות שונות הפוגעות ביכולת הקולית וזו של ההופעה עצמה.

הסיבות, בנוסף לחלל עצמו, קשורות למתח הרב שחווים בתנאי הופעה

• הנשימה הופכת להיות רדודה יותר 
• או נטייה לשאיפת יתר
• חוסר כיוון מוזיקלי פנימי בגלל מתח רב ולכן נטייה לזיופים

הבעיות שזה יכול ליצור:

• חוסר באוויר  
• בשאיפת יתר, והתוצאה היא נשיפת-יתר בתחילת משפטים, סיכוי לזיוף במיקום זה ובריחת אוויר מהירה
• גורם לרעידות בקול
• נטייה לזיופים
• קושי להגיע לרגיסטרים השונים
• קושי לזכור את הטקסט
• קושי להתרכז בהגשת השירים
• קושי בקשר עם הנגנים סביבם
• קושי בתקשורת עם הקהל

 סיבות הרגשיות לרגשות אכזבה, לאחר צפייה בסרטון הופעה/אודישן

לעיתים התגובה לשמיעת הקול העצמי או לצפייה בהופעה, יכולה לעורר תגובות שליליות, אכזבה, ביקורת קשה ותסכול מסיבות שונות והן כוללות:

שאיפה לשלמות, ביקורת עצמית חריפה – שחור לבן – או שזה מושלם או שזה נורא גם אם היו טעויות או זיופים קלים. אין פשרות.

אין התאמה בין האימון לביצוע בפועל – איך אני שהתאמנתי הרבה, לא ביצעתי את השירים כפי שהתאמנתי עליהם. 

ביקורת על איך נראיתי בהופעה  – זה לא תמיד משקף את המציאות כי צילום וידאו יכול לעוות קווי מתאר או פרופורציות

בושה – מתביישת שאפילו העזתי להופיע מול קהל כשאני מזייפת או שמשהו בהופעה שלי לא שידר מקצועיות, או ששכחתי מילים, או שנכנסתי מוקדם או מאוחר מידי בשיר

התוצאה יכולה להוביל למצבים הבאים

•  אכזבה – נאמרים משפטים כמו:
  אין טעם שאמשיך להופיע, להשקיע בלימודים/באימון/בפיתוח הקול והשירה שלי אם אני לא מסוגלת להופיע ברמה נאותה ולשיר מדוייק את כל הצלילים,
• ספקות לגבי איכות ונכונות הטכניקה הקולית 
• איבוד האמון בעצמי ובמורה שלי –
  איך אוכל לסמוך על המורה אם הוא אמר לי שאני מוכן ונשמע טוב בשיעור ואז בהופעה אני לא מצליחה לשיר כפי שהייתי רוצה לשיר?
  האם המורה מעודדת אותי רק כדי שארגיש טוב אבל בעצם לא אומרת לי את כל האמת?
• להפסיק להופיע לגמרי

 ישנם מצבים אובייקטיביים, שבהם ההופעה אכן לא הייתה מוצלחת כי

• הסאונד חיבל ביכולת של הזמר לשמוע את עצמו
• המנצח בחר בטמפו מהיר מדי
• היו בעיות תקשורת עם הנגנים או זמרים /משתתפים אחרים על הבמה
• היתה בעיה קולית כתוצאה ממחלה 

הפער יכול להיות במקרה אחר –
למשל, כשההופעה הייתה מוצלחת באופן אובייקטיבי, לא היו זיופים, הקהל התלהב, או התקבל לתפקיד באודישן, אבל הזמר מרגיש שהוא לא היה במיטבו ושיכול היה להיות טוב יותר.

מה יכולה להיות הסיבה לכך

• הזמר חווה ירידה ברמת הריכוז שהוא רגיל אליה באימון העצמי, בגלל השינוי התודעתי שקורה על הבמה.

כתוצאה מכך יש אולי ירידה גם באיכות הקולית ובהגשה עצמה.
יחד עם זאת, חשוב לזכור שירידה באיכות לא מצביעה על כישלון או חוסר הצלחה לבצע היטב.
העבודה הרבה שמושקעת באימונים לפני כן ממשיכה לעבוד, גם באופן אוטומטי, בזמן שהזמר מאבד משהו מהריכוז והשליטה שלו.
“נסיעה על אוטומט” יכולה להיות דבר טוב ותומך מאד!

  מה הקוראות בקול מציעות

חשוב לזכור שאין מרשם, הסיבות לפער הזה הן שונות, ולכן גם הפתרונות יהיו שונים.

יש כמה דברים שניתן לעשות

נרצה להכין את התלמיד, ככל האפשר, למצב בו יהיו בזמן ההופעה:

1. להכין רשימת משימות לקראת ההופעה, וחשוב להכי ן אותה לפני מצב ההתרגשות המשתקת
2. להתאמן עם מיקרופון מוגבר
3. להחליט מה לעשות עם התנועות והמחוות הפיזיות וללמוד אותן בע”פ עד כמה שניתן – זה מאד מרגיע שיודעים בדיוק מה לעשות בזמן התרגשות
4. לפתור ככל האפשר בעיות טכניות קוליות בשירה
5. לא לקחת סיכונים קוליים להופעה. את האתגרים הבאים חשוב להשאיר לחדר הלימוד ולא להפגין אותם בהופעות ולקוות לטוב
6. לברר מקום האולם או החדר ולנסות לברר על כך פרטים טכניים. אפילו החלק של מאחורי הקלעים הוא מקום שחשוב לפענח אותו ואת המבנה שלו, במיוחד באולמות גדולים וסבוכים. תארו לעצמכם שלא תמצאו את הדרך לבמה בזמן…
7. לזהות את הקשיים שמתעוררים אצל כל אחד כשהוא מתרגש או מתוח, כמו שינוי בתבניות הנשימה, קיפאון פיזי כללי, זיופים, שכחה וחוסר ריכוז, ולמצוא דרכים להתמודד עם זה בשיעורים ובאימון העצמי, שוב ושוב, עד שזה נטמע
8. מבחינה רגשית וקולית – ליצור משהו דומה להופעה, כמו התאמנות על הבמה ב”במה פתוחה” כלשהי, או מול כמה חברים אוהדים
9. לצפות בסרטון ההופעה (אודישן וכו’) עם המורה או איש מקצוע שסומכים על דעתו, ולהקשיב לדעה נוספת מבחוץ. חשוב לא לעשות זאת קרוב מדי לזמן ההופעה, כיון שאז הרגשות עדיין טעונים מדי. אחרי כמה ימים הכל נראה אחרת וקל יותר לקבל נקודת מבט אובייקטיבית.
10. להזכיר לתלמידים שאכן קיים הפער הזה, ולעתים קרובות הוא נובע מהגישה שלהם לנושא ולא למציאות האובייקטיבית בחוץ. שינוי הגישה יכול להוביל לשינוי בהרגשה ובחוויה עצמה.
    קבלת עובדה זו כמציאות וכתופעה נפוצה יכולה להקל על הביקורת וההלקאה העצמית, כי כשמוכנים מראש לשינוי שקורה, קל יותר לקבל אותו.
    

    להקשיב לשיחה בפודקסט של הקוראות בקול כנסו כאן