איך ניתן לדעת אם הייתה התקדמות בשיעורי פיתוח קול – הקוראות בקול/פרק 47

בכל תהליך למידה מתעוררות שאלות כמו: האם אני מתקדמת? איך בכלל ניתן להעריך התקדמות? איך נדע שהתרגול שנתנו (אם אנחנו מורים) או שקיבלנו (אם אנחנו תלמידים), אכן משרת את ההתקדמות שלנו? מה עושים כשאין התקדמות לכיוון שרצינו?

בשיחה זאת העלינו רעיונות איך ניגשים לנושא ההתקדמות, לאלו קריטריונים על המורה או התלמיד, להתייחס בבואו להעריך התקדמות. הבחנו בין סוגים שונים של תלמידים ובין מטרות קצרות מועד למטרות לטווח ארוך ואיך אלו משפיעות על תהליכי למידה והתקדמות. 

כמו כן, פרטנו עקרונות שעל פיהם אנחנו מודדות שיפור והתקדמות אצל תלמידנו. רשימה זאת יכולה לעזור לכל מורה ותלמיד שרוצה לבדוק אם אכן תהליך הלמידה שלהם מתקדם.

שוחחנו גם על מקרים בהם אין התקדמות או אף יש נסיגה או תחושות כישלון, איך ניתן להשתמש בתחושות כישלון או חוסר הצלחה כדי ללמוד מהם, להסיק מהן מסקנות שיעזרו לנו לחזור למסלול, להמשיך להתפתח ולהתקדם.

בשיחת הקוראות בקול התייחסנו לשתי נקודות מבט האחת של התלמיד והשנייה של המורה.

תלמיד לרוב יבוא עם רצון לשיר בהופעה, לעבור בהצלחה אודישן, להתקבל למופע מסוים, להרכב.

המורה רואה את מה שנמצא “מאחורי הקלעים”, מהם הבעיות והאתגרים שמקשים עליו להגשים את המטרות האלה. מתוך כך המורה מגבש לעצמו תכנית עבודה המותאמת למטרות שהוצבו בתחילת התהליך. 

תחילת התהליך

1. הגדרת יעדים: על המורה והתלמיד להגדיר יעדים ברורים כבר בתחילת הדרך. יש יעדים לטווח קצר, וישנם יעדים לטווח הרחוק יותר, עד כמה שהתלמיד יכול לחזות זאת מראש בבהירות. ארחיב על כך בהמשך.
   תלמידים מספרים מה הרצונות שלהם בתהליך, אם הם רוצים להתקבל ללימודים גבוהים יותר (אם זה מגמת מוזיקה בבי”ס, או אקדמיה, תיאטרון/מחזמר/אופרה וגם שירה בציבור או שירה עם חברים או בקריוקי)
2. המורה שואל אם יש משהו קולי עליו הם רוצים לעבוד ולשפר
3. אבחון ראשוני: חשוב להבין את חשיבותו של שלב זה במערכת היחסים, כיון שהאבחון הראשוני יקבע איך יתחילו לעבוד יחד בשיעורים.

הערכה מוקדמת בתחילת ההוראה נעשית כדי להעריך את הידע והמיומנויות הבסיסיות של התלמיד.
הערכה זו יכולה לעזור למורה לזהות את נקודות החוזק, החולשות והתחומים הדורשים תמיכה נוספת שלהם. היא משמשת כנקודת מוצא למעקב אחר ההתקדמות שלהם. 

יחד עם זאת, חשוב לזכור שההערכה יכולה להשתנות מאד בהמשך, ככל שהמורה והתלמיד יכירו טוב יותר והחיים עצמם יראו כיוונים נוספים או שונים.

בהמשך הדרך

1. בדיקה חוזרת של היעדים: מדי תקופה, למשל בתחילת כל שנה, מומלץ לחזור ולבדוק את היעדים לתקופה הבאה, האם הם עדיין כמו שהיו בתחילת הלימוד או שיש עדכונים ושינויים משמעותיים. ככל שתלמיד יותר מתקדם הוא יכול להיחשף לנושאים שונים שאולי לא חשב או דמיין לעצמו שיוכל לגשת אליהם בתחילת הלמידה.
2. סקירת העבודה העצמאית בין השיעורים: מומלץ לדון בקצרה עם התלמיד בתחילת כל מפגש, על האתגרים והישום של מה שנלמד בשיעור הקודם או בתקופה האחרונה. זה מאפשר לך לאסוף משוב, לטפל בחששות, לספק הנחיות ולעקוב אחר ההתקדמות של כל תלמיד לאורך זמן. כדאי לעודד את התלמיד לתעד את מהלך האימון שלו במשך השבוע, כדי לשתף את המורה במה שהוא חווה.
3. תיעוד שוטף של התהליך: להמשיך לרשום בכל שיעור ולהתייחס לקשיים המתעוררים, כמו להתקדמות בכל שלב. לשים לב לרמת המעורבות וההבנה, רמת העצמאות של התלמיד בפתרון הבעיות שנתקל בהן והמשוב שהוא מסוגל לתת לעצמו בזמן העבודה בשיעור ובבית.
   
   הדבר חשוב הן לתלמיד והן למורה, כל אחד בדרכו ולפי יכולת ההבנה שלו.
4. סקירת התקדמות לאורך הזמן: לסקור מדי פעם לאחור את רמת ההתקדמות של התלמיד, מאז שהתחיל ללמוד. קל לאבד את חוויית ההישג אם מתמקדים ללא הרף רק באתגרים שעדיין לא “נכבשו”.
   להיזהר מ”מלכודת ביקורת יתר”
5. לעודד את התלמיד להתבונן בדרך התרגול והעבודה שלו ולתת לעצמו משוב – מה עובד היטב, מה עובד פחות טוב, היכן הטעויות. תלמיד מתחיל יוכל לתת רק מעט משוב מעמיק, אבל ככל שיתקדם יותר – כך יוכל להעמיק ולהרחיב את היכולת הזו.
   
   לשאול ישירות את התלמיד – איך הוא רואה את התקדמותו. לשאול כללית וגם ספציפית, לנושאים שונים שנכין מראש כדף שאלות. ניתן להכין שאלון בכתב, או לתעד אצלנו לפי התשובות.
6. לוודא שיש התקדמות גם בבחירת הרפרטואר. הדבר כולל גם אתגרים טכניים גדולים יותר, וגם יציאה לסגנונות מוזיקליים נוספים שהתלמיד עדיין אינו מיומן בהם.
   
   על המורה לחפש אתגרים מוזיקליים וסגנוניים נוספים, וגם התלמיד מציע חומרים שיכולים לקדם אותו כזמר ואמן. זוהי עבודה משותפת של שני הצדדים
7. עבודה על שיר: כשיש שיר מאתגר מבחינה טכנית , מוזיקלית או מבחינת הגשה, מומלץ לעבוד עליו עד שלב מסוים ממנו לא ניתן להתקדם יותר, לרשום לעצמך את מה שקורה ולהשאיר בצד.
   
   להמשיך לעבוד על חומרים אחרים, ולחזור אליו לאחר תקופה בו יש התקדמות בנושא המסוים הזה. לבדוק מהי ההתקדמות ולציין זאת.
8. כשמלמדים ילדים צעירים ונוער, רצוי לשמור על קשר קבוע עם ההורים כדי לעדכן אותם על ההתקדמות של הילד. בנוסף, כך גם ניתן לדעת אם הילד עובר משהו המקשה עליו להתרכז בשיעורים או להתאמן, כשמגיע משבר כלשהו.
9. חשוב להתאים את ההוראה בהתאם להתקדמות התלמיד ולצרכיו האישיים. לתלמידים שונים יש יכולת התמדה שונה, רמת הבנה משתנה וכוח רצון שונה.  אי אפשר לנהוג בכולם בדרך זהה, ויחס כזה עלול לגרום לנזק לתלמיד ולגרום לו לעזוב את לימודי השירה שלו.

לאילו קריטריונים המורה מתייחס? 

הדבר תלוי קודם כל במטרותיו של התלמיד, בתחילת הדרך ובכל תקופת זמן בהמשך הדרך. 

• זמרים מקצועיים רוצים שיפור בפרמטר מסוים, למשל: לשיר מחזמר, לעבור סגנון, נתקלה בבעיה טכנית מסוימת.
• חובבים מבוגרים מגיעים עם מטרות שונות, כמו – למצוא עיסוק נוסף, להגשים חלום ישן, לפתח עוד תחביב, להתקבל למקהלה או הרכב, למחזמר בתיאטרון חובבים, לשיר עם החבר’ה, בשירה בציבור. 

             אצל זמרים מזדקנים המטרה היא גם שימור הכושר הקולי הקיים, כדי שזה לא ידרדר.

             מזמינה אתכם לקרוא ולהקשיב שוב לפרק 44: ללמוד וללמד לשיר לתלמידים בגיל מבוגר

• ילדים ונוער – השתתפות בהרכבים, מקהלה, תפקידי סולו – עם אילו אתגרים חיצוניים לשיעור מתמודד התלמיד? על התלמידים לדעת שאפשר ורצוי להיעזר במורה שלהם כדי להצליח לבצע את התפקיד טוב יותר.
  לעיתים יש התקדמות מהירה הקשורים לגדילה פיזית, אבל גם נסיגה הקשורה לשינויים הורמונליים. חשוב שהמורים ידעו זאת, יתאימו את דרך ההוראה ויידעו את התלמידים שעוברים את זה. תלמידים צעירים שאינן מודעים לסיבות לנסיגה עלולים להיבהל ממה שקורה ולנטוש את השירה לתקופה ארוכה. 

לפי מה מודדים את השיפור? 

• יכולת נשימה טובה יותר, ביצוע משפטים ארוכים יותר מאשר בתקופה קודמת
• מיתרי הקול (סגירה מאוזנת/לחץ יתר/ חוסר סגירה ובריחת אוויר שלא בשליטה/לסירוגין, מסה גבוהה מידי בעליה מפריע במעברים, ‘שבירות’) 
• גובה החך גבוה מדי/נמוך מדי/נייטרלי/בהתאם לסגנון השירה)
• מנח הלשון (גבוה/נמוך ביחס לגרון)
•  אפיות(כן/לא/חלקי)
• צבעי (גווני) הקול (בהיר/בהיר עד מתכתי/כהה/משולב/חסר בהירות ומעורפל/מתאים לסגנון השירה)
• בחירת מנעד רחב יותר
• שימוש מגוון יותר ברגיסטרים
• הגייה
• בחירת השירים, לפי דרגות קושי טכני ורגשי, בנוסף להיפתחות לסגנונות מוזיקליים חדשים
• יכולת ביצוע טובה יותר מבחינת פרשנות אישית
• יכולת עמידה על במה והצגת השירים בדרך מעניינת ומושכת

מדידות אובייקטיביות – בעיקר דרך הקלטות של לפני ואחרי. 

בנוסף וחשוב מאד שים לב לזה: כשתלמיד מרגיש הצלחה ושיפור בחייו באופן כללי יותר, בעקבות שיעורי פיתוח הקול שלו:
מצב הרוח, בריאות הגוף והנפש, חוויית הנאה וסיפוק, שמחה. ולשים לב כשתלמידים מדווחים על שינוי שאירע להם בעקבות השיעורים 

על המורה והתלמיד לבחור מטרות לעבודה בטווח הקרוב (יום, שבוע, חודש) ובטווח הרחוק – כמה חודשים, שנים. 

יש להבדיל בין מטרות ויעדים לבין כיבוי שריפות. 

הקלטות והופעות שקורות בתקופה הקרובה מקבלות קדימות, אבל חשוב לא לאבד את התמונה הגדולה והרחבה יותר, וברגע שהלחץ של פרויקט מיידי יורד – חשוב לחזור לתכנית הרחבה יותר.

בדרך כלל יש יותר מבעיה אחת ויש מצבים בהם הבעיות כרוכות זו בזו או מובילות זו אל זו. 

מה קורה כשאין התקדמות: סיבות

1. התרגילים לא התאימו לתלמיד, על המורה לבחור תרגילים אחרים
2. התלמיד לא ביצע אותם, לא התאמן מסיבות שונות
3. יש סיבות עמוקות יותר לחוסר התקדמות, שקשורות להתנהגות, יכולת למידה, התמדה, מוטיבציה, מצב נפשי, בעיות אישיות משפחתיות, כלכליות, בריאותיות.

מה עושים?

אין מרשם, ולא תמיד ניתן לעזור. מומלץ לשוחח ולהיות גלויים זה עם זה, לבדוק מה האדם צריך.

לעזור בארגון הזמן בצורה יעילה, כך שיצלחו לבצע את המלות. להזכיר לתלמידים את המטרות שאיתן הגיעו ולעזור להם להתחבר לכך בכל פעם מחדש.

איך לעזור לתלמיד להתרומם מעל חוויית כישלון מקצועי?

1. להפגין אמפתיה והבנה: על המורה להכיר בתחושות הכישלון של התלמיד. להזכיר שזה טבעי לחוות כישלונות ושכולם מתמודדים עם אתגרים בשלב מסוים. להדגיש שאתם שם כדי לתמוך ולהדריך אותם.
2.  להראות שכישלון יכול להיות הזדמנות ללמידה: כישלון אינו קבוע ויכול להוות הזדמנות לצמיחה ולשיפור. הדגישו שטעויות הן חוויות למידה יקרות ערך ושהתקדמות כרוכה לרוב בכישלונות בדרך. כדאי לתת דוגמאות מעצמכם ומאנשים ובעיקר אמנים מפורסמים שעברו את החוויות האלה

רותי: קושי בקבלת משוב על עבודה בלימודים, חווה מה שתלמיד מרגיש – למה הוא מצפה, איך הוא מרגיש כשמקבל ביקורת 

1. להנחות את התלמיד להתבונן ולהסיק מה הוא יכול ללמוד מניסיונו. לעודד אותו לזהות מה השתבש, את הגורמים שתרמו לנסיגה וכיצד ניתן לגשת למצב בדרך אחרת בעתיד. עזרו להם להתמקד בפתרונות ובאסטרטגיות לשיפור.
2. המורה מזכיר לתלמיד את החוזקות וההישגים הקודמים. בכך הוא מחזק את היכולות והתכונות החיוביות שלהם, שכן זה יכול לעזור לבנות את הביטחון והחוסן שלהם. עלינו להעביר את המיקוד מהכישלון לפוטנציאל שלהם ולהתקדמות שהם כבר עשו.
3. מטרות ריאליות: עבדו עם התלמיד כדי להגדיר יעדים ריאליים ובר-השגה.
   חלקו יעדים גדולים יותר לצעדים קטנים יותר וניתנים לניהול כדי לעזור להם להחזיר לעצמם תחושה של התקדמות והישג. 
4. להציע משוב בונה שהוא ספציפי וניתן לפעולה. מה כן ניתן לעשות בפועל כדי להתקדם בתהליך.
   לספק הדרכה, משאבים ותמיכה נוספת כדי לעזור להם לפתח את הכישורים והאסטרטגיות הדרושים כדי להצליח.
5. מודל לחיקוי חוסן והתמדה: על המורה להפגין חוסן והתמדה במעשים ובצורת החשיבה שלו. ניתן לשתף מדי פעם בסיפורים אישיים על התגברות על אתגרים ומכשולים. על ידי מודל של גישה חיובית כלפי כישלונות ומכשולים, אתה יכול לעורר את התלמידים לאמץ נקודות מבט דומות.
   לסיכום: כדאי ורצוי לבדוק האם חלה התקדמות בשעורי פיתוח קול, איזה סוג של התקדמות והאם אנחנו מרוצים מקצב ההתקדמות. יש לקחת בחשבון שיש תקופות בחיים או נסיבות שמקשות עלינו לראות התקדמות, שאנחנו עסוקים בהישרדות ובתחומי חיים או בני משפחה שדורשים את תשומת ליבנו, אנחנו עוברים מצבים רפואיים שונים וגם אלו יכולים לעקב את ההתקדמות בתהליכי השירה. היו סובלניים וסבלנים כלפי עצמכם כמורים או כתלמידים. לא כל התקדמות היא מדידה אבל כדי לקבל את המקסימום משעורי פיתוח הקול שלכם, כדאי לאמץ לכם בדיקת התקדמות מידי שנה או תקופה קצרה יותר.
   לשיחה בנושא איך יודעים את היתה התקדמות בשעור- הקוראות בקול הכנסו כאן
   לייעוץ והדרכה למורים במפגשים אישיים כנסו כאןר